עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

המוות..
הרבה אומרים שהחיים זה לא דבר טוב.
שהם רוצים למות, להתאבד...
אך אני יודעת, שאף אחד לא באמת מסוגל להתאבד.
לשכוח הכל.. לחוות את הכאב.
לפעמים, אני מסתכלת על עצמי במראה וחושבת,
"ואוו. אני בחיים. מעניין איך מרגיש המוות? למה אתה צריך למות?"
וזו שאלה מכשילה. תחשבו, ולא תצליחו לענות.
...................................................................
כל אחד חושב אחרת,
אף אחד לא דומה,
אף אחד לא מושלם,
אבל כל אחד מיוחד,
וזה מה שחשוב. :) ♥
חברים
RainThe Cheshire Catג'ולHere To Lovebilliegamer girl
TigerLilyMaya♥DB❥AngelK❥עוד מוזרה בעולםליליבונז'ור ♥
נערת הגורללין :*אמה שולטתcosmicBFFעדן מאירis like
girlEmo LifetimtamאיביGhost Dogslimshady
החיים ממשיכים הלאה...

החיים,
הם ממשיכים הלאה.. והלאה.. והלאה..
צריך לנצל כל שנייה ושנייה.
כי בעוד חמישים שנה, נגיד:"לא עשינו כלום בחיים האלה".
אני יודעת, שאף בן אדם, לא יכול לקחת סכין, ופתאום 'להתאבד'.
כי בשביל למות, צריך הרבה אומץ. גם אני, עכשיו, מפחדת מהמוות.
כל שנייה ובכל רגע, אפשר למות. צריך לנצל את הרגעים האלה,
של השמחה, האושר... ואפילו העצב והפחד.
כי החיים, מתוקים :) ♥

הסיוט הכי גדול שלי... :( !!!

05/08/2013 12:54
life is sweet
אני רק רוצה לומר משהו 1 לפני שאני כותבת את הפוסט:
 בפוסט הקודם אמרתי שאני אדבר אתכם על משהו בפוסט הזה.
אבל חלמתי משהו, שקשור לבלוגר. אני אכתוב אותו עכשיו.

החלום שלי:
זה היה ביום האחרון ללימודים.
ובכיתה שלנו, עשינו מסיבת סיום.
בסוף מסיבת היום, כמה דקות לפני שהולכים הביתה, אחותי הגדולה (היא עולה לכיתה ט')
וחברות שלה באו לכיתה שלנו. ואני באותו הזמן הייתי במחשב.
הסתכלתי על הבלוג שלי. ולפתע, אחותי, חברות שלה וילדה מהכיתה שלי, 
באו אלי וחתפו לי את המחשב. והתחילו לקרוא לי את הבלוג.
את כל הסודות שלי, את הקשיים שלי, את הכל.  ואני ניסיתי למנועה מהן לקרוא את הבלוג שלי.
אבל הן קראו, וצחקו. ויותר מזה, הן הדפיסו את הפוסטים שלי. אבל הצלחתי לקחת אות הדפים עם
הסודות שלי. ורצתי החוצה מבית הספר.

זה היה החלום שחלמתי. 
היום בבוקר כשקמתי אמרתי לעצמי :"הלוואי, הלוואי שזה לא אמיתי!"
ולמזלי, זה לא קרה.
cosmicBFF
05/08/2013 12:57
הלוואי הלוואי הלוואי שזה גם לא יקרה.(K)
cosmicBFF
05/08/2013 12:57
את צודקת,זה באמת מפחיד ולא נעים,כמעט מתתי מפחד כשאבא שלי *ניסה* לקרוא בבלוג שלי.
(O)
life is sweet
05/08/2013 12:59
וואוו...
K- גם אני מקווה שזה לא יקרה לך.
O- צודקת :) זה באמת מפחיד.
cosmicBFF
05/08/2013 13:01
מקווה שזה גם לך לא יקרה.(K)
עדן מאיר
05/08/2013 13:01
יאוו
05/08/2013 13:01
תסימו סיסמא במחשב....
life is sweet
05/08/2013 13:02
אני לא יודעת איך לשים..
אבל זה היה חלום :)
למזלי.
Emo Life
05/08/2013 13:07
יש לי מזל שבמחשב שלי יש סיסמא ושכולם יודעים שלא נוגעים לי בו
אבל זה היה חלום...למזלך :]
life is sweet
05/08/2013 13:08
נכון :)
אולי אני אבקש מאבא שלי שישים לי סיסמא במחשב:)
ושרק אני אדע אותה.
עדן מאיר
05/08/2013 13:09
במחשב שלי יש סיסמא,
אני יודעת אותה *********,
זה לא קשור לפוסט אבל
אשמח אם תכנסו לבלוג שלי
ותקראו את 2 הפוסטים החדשים !,
תודה אם אתן תכנסו !,
עדן מאיר
life is sweet
05/08/2013 13:09
אכנס :)
עדן מאיר
05/08/2013 13:10
תודה !
life is sweet
05/08/2013 13:12
נכנסתי והגבתי.
לא אמרתי יותר מדי כי...
את יודעת, אין לי ממש מה לומר. חחח...
עדן מאיר
05/08/2013 13:16
לא נורא,
אני כותבת פושטים,
ולא מעלים אותם לעמוד ראשי,
אז היה לי חשוב שאנשים בכול זאת
יקראו את הפושטים שלי !
cosmicBFF
05/08/2013 13:22
פוסטים עם ס'(את מקרה עבוד).
זה לא מעלה בגלל שפוסט צריך להיות ארוך יותר ולא 3 שורות או שורה אחת.(K)
עדן מאיר
05/08/2013 13:24
אני רשמתי כך אבל זה עשה לי לא נכון !
05/08/2013 14:15
מפחיד!!.....מבינה אותך לגמרי!!! מקווה שזה לא יקרה לך ואם כן אז אל תברחי תתעמתי עם כולם!!
ובמיוחד עם אחותך.. אין כמו נקמה מתוקה :)
לירון זה חולשה♥♥
05/08/2013 16:20
יוואווו איזה סיוט אימלה אבל אצלי אף אחד חוץ מאחותי לא יודע שיש לי בלוג אז זה סבבה כזה חח♥
08/08/2013 12:18
ואייייי ... אם זה היה קורה לי.. הייתי משתגעת. אני לא הראתי לחברים שלי את הבלוג הזה. וגם לא אומרת כי חלקם מבינים במחשבים ויכולים למצוא את הבלוג שלי בקלות.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
תודות :) ♥

קודם כל,
אני רוצה לומר תודה,
למשהיא, מאוד מיוחדת.
למאיה....
למאיה מבלוג הסוד... היא הייתה חברה נהדרת!

אני רוצה להודות לFire Dog, שעזרה לי להבין את החיים..
שבגללה אני יודעת הרבה יותר..

אני רוצה להודות לפרח קיר, שעזרה לי
ושהיא נהנת איתי, ( היא חברה שלי מהכיתה )

ובעיקר לכולם...
אם לא הזכרתי משהו זה לא אומר שאני לא אומרת לו תודה,
אני אומרת לכולם. וההחלטה הכי טובה שלי,
היא לפתוח בלוג. כי החיים שלי לא מושלמים.
אבל הם מדהימים. אפילו יותר מזה,
כי החיים,
מתוקים...