לא רק פיזית, גם נפשית.
אבל היא גם עדינה, ורכה.
כשמסתכלים בעייניה החומות והבוהקות, אתה מרגיש את השמחה שלה.
ובגלל זה, אני אוהבת אותה.
כשהיא מדברת אלי, אני יודעת שהיא רוצה לעזור לי...
אבל פתאום, כשאנחנו רבות, הלב שלי נשבר יותר.
כי אנחנו כל כך קרובות... וחברות טובות...
אבל היא מצליחה לגבור אלי. היא פשוט יותר...
טובה. מדהימה.. אני יודעת שאני אמורה לתמוך בה..
אבל, זה פשוט, קשה... כי היא כל כך מוצלחת..
פרח קיר, למרות כל זה, אני עדיין אוהבת אותך.




























