מסתכלת על החלון השחור.
גשם בחוץ, קור.
טיפות גשם מכסות את זכוכית החלון,
ונשמעים ברקים ורעמים ברקע...
שקט מסתורר, ונקישות קטנות של טיפות הגשם
מפסיקות את הדממה. אני לבד, בבית הגדול.
"לבד." אני אומרת. "אני לבד..."
איפה כולם? לאן כולם הלכו?
אני מתקרבת אל החלון הגדול, ומביטה החוצה.
הרחוב אפל, אף אחד לא נמצא בחוץ..
הכל נראה אפור, דכאוני..
איפה הקרן אור, שתעורר את כל חיי?
איפה הצבע, שיעורר אצלי את האושר?
איפה?..
זה לא אמיתי, אבל התחשק לי לכתוב :) ♥
