|
|
אודות
המוות..
הרבה אומרים שהחיים זה לא דבר טוב.
שהם רוצים למות, להתאבד...
אך אני יודעת, שאף אחד לא באמת מסוגל להתאבד.
לשכוח הכל.. לחוות את הכאב.
לפעמים, אני מסתכלת על עצמי במראה וחושבת,
"ואוו. אני בחיים. מעניין איך מרגיש המוות? למה אתה צריך למות?"
וזו שאלה מכשילה. תחשבו, ולא תצליחו לענות.
...................................................................
כל אחד חושב אחרת,
אף אחד לא דומה,
אף אחד לא מושלם,
אבל כל אחד מיוחד,
וזה מה שחשוב. :) ♥
|
החיים ממשיכים הלאה... 
החיים, הם ממשיכים הלאה.. והלאה.. והלאה.. צריך לנצל כל שנייה ושנייה. כי בעוד חמישים שנה, נגיד:"לא עשינו כלום בחיים האלה". אני יודעת, שאף בן אדם, לא יכול לקחת סכין, ופתאום 'להתאבד'. כי בשביל למות, צריך הרבה אומץ. גם אני, עכשיו, מפחדת מהמוות. כל שנייה ובכל רגע, אפשר למות. צריך לנצל את הרגעים האלה, של השמחה, האושר... ואפילו העצב והפחד. כי החיים, מתוקים :) ♥ |
|
|
יום יבוא, וזה יקרה. אתם עוד תראו... ♥ | |
יום יבוא, אתם תראו שצדקתי.
יום יבוא, ואני אשמח, יותר מתמיד.
יום יבוא, והוא יגיע.
מי?
הוא, הילד הזה, ויספר עד כמה אני צודקת.
הוא, שהבין את הכל.
הוא, שיודע הכל.
הוא, האושר. שיצבע את העולם בצבע.
אבל בנתיים, אני רואה, את הכל אפור.
בנתיים, אני רואה דכאוניות אצל כמעט כולם.
אולי זה דכאוני, אבל בנתיים, אמיתי. ♥
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
תודות :) ♥ 
קודם כל, אני רוצה לומר תודה, למשהיא, מאוד מיוחדת. למאיה.... למאיה מבלוג הסוד... היא הייתה חברה נהדרת! אני רוצה להודות לFire Dog, שעזרה לי להבין את החיים.. שבגללה אני יודעת הרבה יותר.. אני רוצה להודות לפרח קיר, שעזרה לי ושהיא נהנת איתי, ( היא חברה שלי מהכיתה ) ובעיקר לכולם... אם לא הזכרתי משהו זה לא אומר שאני לא אומרת לו תודה, אני אומרת לכולם. וההחלטה הכי טובה שלי, היא לפתוח בלוג. כי החיים שלי לא מושלמים. אבל הם מדהימים. אפילו יותר מזה, כי החיים, מתוקים... |
|
|
;){kind=link}