עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

המוות..
הרבה אומרים שהחיים זה לא דבר טוב.
שהם רוצים למות, להתאבד...
אך אני יודעת, שאף אחד לא באמת מסוגל להתאבד.
לשכוח הכל.. לחוות את הכאב.
לפעמים, אני מסתכלת על עצמי במראה וחושבת,
"ואוו. אני בחיים. מעניין איך מרגיש המוות? למה אתה צריך למות?"
וזו שאלה מכשילה. תחשבו, ולא תצליחו לענות.
...................................................................
כל אחד חושב אחרת,
אף אחד לא דומה,
אף אחד לא מושלם,
אבל כל אחד מיוחד,
וזה מה שחשוב. :) ♥
חברים
RainThe Cheshire Catג'ולHere To Lovebilliegamer girl
TigerLilyMaya♥DB❥AngelK❥עוד מוזרה בעולםליליבונז'ור ♥
נערת הגורללין :*אמה שולטתcosmicBFFעדן מאירis like
girlEmo LifetimtamאיביGhost Dogslimshady
החיים ממשיכים הלאה...

החיים,
הם ממשיכים הלאה.. והלאה.. והלאה..
צריך לנצל כל שנייה ושנייה.
כי בעוד חמישים שנה, נגיד:"לא עשינו כלום בחיים האלה".
אני יודעת, שאף בן אדם, לא יכול לקחת סכין, ופתאום 'להתאבד'.
כי בשביל למות, צריך הרבה אומץ. גם אני, עכשיו, מפחדת מהמוות.
כל שנייה ובכל רגע, אפשר למות. צריך לנצל את הרגעים האלה,
של השמחה, האושר... ואפילו העצב והפחד.
כי החיים, מתוקים :) ♥

יום אחד, אולי אפרוש כנפיים...- פרק 3

29/11/2013 09:00
life is sweet
הסתכלתי על הקיר השומם.
הרגשתי את הדמעות נוזלות על פני. 
ישבתי על המיטה. והמשכתי לבכות. 
לפתע, הרגשתי את כל כוחי מתחברים. עצמתי את עיני.
הייתי מבולבלת. ואז, הכל הפסיק, בבת אחת. אבל לא התעוררתי.
 הייתי בחלל שחור, לבד, בלי אף אחד.
'אל תיתני להם לעשות את זה.' שמעתי קול של אישה, שהדהד באוויר השחור.
"סליחה? אם יורשא לי לשאול, מי את?" שאלתי. הייתי מפוחדת, הרגשתי את כפות רגלי רועדות.
הסתכלתי מסביב, אך לא ראיתי אל אחד. 
'אני את. אני הנשמה שלך.' שמעתי. ישבתי על הרצפה השחורה, והצמדתי את רגלי זו בזו.
"אז.. את יכולה לעזור לי?", שאלתי בתהרגשות. 
'אני יודעת הכל, ואני את. אז, את עוזרת לעצמך.' הבנתי, שזה כן.  'יש!!!' קראתי בשמחה.
"אבל, יש לי שאלה אחת. איפה אני?"הייתה שתיקה, דממה. 
'את בלב שלך, לא זה שמפעיל את הגוף, את זה שיש בו את הרגשות.'
בלב שלי?איך זה יכול להיות??? 
'מבחוץ, את מעולפת.' מעולפת? האמת שקצת נבהלתי. 
"אז איך אני חוזרת למציאות?" שאלתי בתקווה שהנשמה שלי תענה על זה.
'את רק צריכה להאמין בעצמך...' חייכתי וניסיתי לצאת החוצה. 
והבנתי שכל פעם שאני מאמינה בעצמי, אני או הולכת לפה או יוצאת מכאן.
עמדתי לצאת. 'רק רגע, כשתצאי אני רוצה לתת לך משהו קטן...'
הרהרתי לגבי זה. אבל זו הנשמה שלי, היא צריכה לעזור לי.
life is sweet
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
תודות :) ♥

קודם כל,
אני רוצה לומר תודה,
למשהיא, מאוד מיוחדת.
למאיה....
למאיה מבלוג הסוד... היא הייתה חברה נהדרת!

אני רוצה להודות לFire Dog, שעזרה לי להבין את החיים..
שבגללה אני יודעת הרבה יותר..

אני רוצה להודות לפרח קיר, שעזרה לי
ושהיא נהנת איתי, ( היא חברה שלי מהכיתה )

ובעיקר לכולם...
אם לא הזכרתי משהו זה לא אומר שאני לא אומרת לו תודה,
אני אומרת לכולם. וההחלטה הכי טובה שלי,
היא לפתוח בלוג. כי החיים שלי לא מושלמים.
אבל הם מדהימים. אפילו יותר מזה,
כי החיים,
מתוקים...