עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

המוות..
הרבה אומרים שהחיים זה לא דבר טוב.
שהם רוצים למות, להתאבד...
אך אני יודעת, שאף אחד לא באמת מסוגל להתאבד.
לשכוח הכל.. לחוות את הכאב.
לפעמים, אני מסתכלת על עצמי במראה וחושבת,
"ואוו. אני בחיים. מעניין איך מרגיש המוות? למה אתה צריך למות?"
וזו שאלה מכשילה. תחשבו, ולא תצליחו לענות.
...................................................................
כל אחד חושב אחרת,
אף אחד לא דומה,
אף אחד לא מושלם,
אבל כל אחד מיוחד,
וזה מה שחשוב. :) ♥
חברים
RainThe Cheshire Catג'ולHere To Lovebilliegamer girl
TigerLilyMaya♥DB❥AngelK❥עוד מוזרה בעולםליליבונז'ור ♥
נערת הגורללין :*אמה שולטתcosmicBFFעדן מאירis like
girlEmo LifetimtamאיביGhost Dogslimshady
החיים ממשיכים הלאה...

החיים,
הם ממשיכים הלאה.. והלאה.. והלאה..
צריך לנצל כל שנייה ושנייה.
כי בעוד חמישים שנה, נגיד:"לא עשינו כלום בחיים האלה".
אני יודעת, שאף בן אדם, לא יכול לקחת סכין, ופתאום 'להתאבד'.
כי בשביל למות, צריך הרבה אומץ. גם אני, עכשיו, מפחדת מהמוות.
כל שנייה ובכל רגע, אפשר למות. צריך לנצל את הרגעים האלה,
של השמחה, האושר... ואפילו העצב והפחד.
כי החיים, מתוקים :) ♥

עצים ורודים ♥ :)

07/12/2013 11:51
life is sweet
מביטה החוצה מהחלון,
מסתכלת אל העולם הגדול...

בזמן האחרון יש לי לא מעט בעיות.
ותאמינו או לא אני שוקלת לעבור כיתה.
אני לא מתחברת לכיתה שלי.
ויש לי ילדה (אני אקרה לה מיכל, זה לא השם שלה) בכיתה ש.. קשה לי איתה.
פשוט קשה לי איתה.  פתאום, קשה לי לכתוב פה. 
אני עוצרת, וחושבת, מה היא לא עשתה לי?
אני שומעת רק את הלב שלי, ואת הנשימות שלי.
כל דרך שאני אבחר, היא תיהיה הדרך הנכונה.
אבל, במצב הזה, אף דרך לא תיהיה הדרך הנכונה.
ניסיתי הכל:
1. להתרחק מימנה
2. לדבר עם המורה
3. להסביר לה את הכעס שלי
4. לדבר עם ההורים שלה
5. לבכות.

אם אתם שואלים מה היא עשתה לי שאני כל כך נואשת בגללה..
אני אסביר:
1. שיקרה לי בשביל חברות אחרות
2. אמרה לילד הכי חזק של הכיתה להרביץ לי
3. להאשים אותי למורה שלא עשיתי כלום
4. גנבה לי לפגלוס שקנו לי ליום ההולדת
5. ההורים שלה נתקו להורים שלי בפרצוף
6. כשאני באה לישון אצלה היא לא מתייכסת אלי ולא נותנת לי שמיכה\ כרית\ איפה לישון ועוד..
7. היא אמרה להורים שלה לאני וחברה שלי קיללנו אותה, הרבצנו לה, וגרשנו אותה מהבית שלי
(אני אף פעם לא קיללתי או הרבצתי והיא רצתה ללכת וזה היה בחניה)
8.* היא לקחה לי חברות. 

בקשר ל-8, (לקחה לי חברות)
זה באמת קרה. אני אסביר:
יש לי חברה, (נועה, כתבתי עליה גם בפוסט: הרפתקה שלא נגמרת :) )
והיא קטנה מימני בשנה. ומיכל ואני באותו הזמן היינו חברות.
אז רציתי שנועה ומיכל יקירו, והכרתי בניהן.
פתאום, מיכל התחילה לקבועה עם נועה כל הזמן.
זה פגע בי, אבל לא התייכסתי לזה. אחרי זמן קצר,
מיכל התחילה להדחף לכל מיני מקומות. והיא התחילה להרחיק  אותי מנועה.
למשל, ביום חמישי להכתי לכנס של מנגה, אנימה (אנימציה יפנית)
וכמובן שמיכל רצתה לבוא. אבל לא הסכמתי. אז רק אני ונועה הלכנו לבד.
ראינו סרט ביפנית, עם תרגום, קניתי כובע של ארנב.. היה כייף.
אבל עכשיו מיכל כועסת עלי כי לא רציתי שהיא תבוא.
אבל אני יודעת שמיכל היא לא חברה אמיתית של נועה.
כי היא גנבה לה דברים וריחלה עליה ואמרה עליה דברים לא יפים.

אני חייבת ללכת. בקיצור, מה אני עושה?!
נראה לי שאני אעבור כיתה...

 
life is sweetThe Cheshire CatThese are my life
These are my life
07/12/2013 22:49
גם לי יש כזאת בעיה בכתה שלי.. אני גם לא מתחברת לכתה שלי בכללי יש לי בכתה איזה ילדה אחת שאני לא מדברת איתה כבכר יותר מחצי שנה כי היא עשתה לי דברים דומים למה שהחברה שלך עשתה לך וגם אני רציתי לעבור כתה אני אומרת לך זה הכי פשוט לעבור כתה פשוט תעברי זה יקל עלייך
life is sweet
08/12/2013 11:51
אבל זה קשה, זה אפילו כואב. להפרד מהחברות שלך... (לי יש רק 2 מהכיתה)
These are my life
08/12/2013 16:36
ובכתה השנייה אין לך חברות?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
תודות :) ♥

קודם כל,
אני רוצה לומר תודה,
למשהיא, מאוד מיוחדת.
למאיה....
למאיה מבלוג הסוד... היא הייתה חברה נהדרת!

אני רוצה להודות לFire Dog, שעזרה לי להבין את החיים..
שבגללה אני יודעת הרבה יותר..

אני רוצה להודות לפרח קיר, שעזרה לי
ושהיא נהנת איתי, ( היא חברה שלי מהכיתה )

ובעיקר לכולם...
אם לא הזכרתי משהו זה לא אומר שאני לא אומרת לו תודה,
אני אומרת לכולם. וההחלטה הכי טובה שלי,
היא לפתוח בלוג. כי החיים שלי לא מושלמים.
אבל הם מדהימים. אפילו יותר מזה,
כי החיים,
מתוקים...