מסתכלת אל העולם הגדול...
בזמן האחרון יש לי לא מעט בעיות.
ותאמינו או לא אני שוקלת לעבור כיתה.
אני לא מתחברת לכיתה שלי.
ויש לי ילדה (אני אקרה לה מיכל, זה לא השם שלה) בכיתה ש.. קשה לי איתה.
פשוט קשה לי איתה. פתאום, קשה לי לכתוב פה.
אני עוצרת, וחושבת, מה היא לא עשתה לי?
אני שומעת רק את הלב שלי, ואת הנשימות שלי.
כל דרך שאני אבחר, היא תיהיה הדרך הנכונה.
אבל, במצב הזה, אף דרך לא תיהיה הדרך הנכונה.
ניסיתי הכל:
1. להתרחק מימנה
2. לדבר עם המורה
3. להסביר לה את הכעס שלי
4. לדבר עם ההורים שלה
5. לבכות.
אם אתם שואלים מה היא עשתה לי שאני כל כך נואשת בגללה..
אני אסביר:
1. שיקרה לי בשביל חברות אחרות
2. אמרה לילד הכי חזק של הכיתה להרביץ לי
3. להאשים אותי למורה שלא עשיתי כלום
4. גנבה לי לפגלוס שקנו לי ליום ההולדת
5. ההורים שלה נתקו להורים שלי בפרצוף
6. כשאני באה לישון אצלה היא לא מתייכסת אלי ולא נותנת לי שמיכה\ כרית\ איפה לישון ועוד..
7. היא אמרה להורים שלה לאני וחברה שלי קיללנו אותה, הרבצנו לה, וגרשנו אותה מהבית שלי
(אני אף פעם לא קיללתי או הרבצתי והיא רצתה ללכת וזה היה בחניה)
8.* היא לקחה לי חברות.
בקשר ל-8, (לקחה לי חברות)
זה באמת קרה. אני אסביר:
יש לי חברה, (נועה, כתבתי עליה גם בפוסט: הרפתקה שלא נגמרת :) )
והיא קטנה מימני בשנה. ומיכל ואני באותו הזמן היינו חברות.
אז רציתי שנועה ומיכל יקירו, והכרתי בניהן.
פתאום, מיכל התחילה לקבועה עם נועה כל הזמן.
זה פגע בי, אבל לא התייכסתי לזה. אחרי זמן קצר,
מיכל התחילה להדחף לכל מיני מקומות. והיא התחילה להרחיק אותי מנועה.
למשל, ביום חמישי להכתי לכנס של מנגה, אנימה (אנימציה יפנית)
וכמובן שמיכל רצתה לבוא. אבל לא הסכמתי. אז רק אני ונועה הלכנו לבד.
ראינו סרט ביפנית, עם תרגום, קניתי כובע של ארנב.. היה כייף.
אבל עכשיו מיכל כועסת עלי כי לא רציתי שהיא תבוא.
אבל אני יודעת שמיכל היא לא חברה אמיתית של נועה.
כי היא גנבה לה דברים וריחלה עליה ואמרה עליה דברים לא יפים.
אני חייבת ללכת. בקיצור, מה אני עושה?!
נראה לי שאני אעבור כיתה...
');){kind=link}